בג"ץ לא יתערב בהכרעת ביה"ד הארצי לעבודה בעניין פיטוריו של נציג מר"צ בקק"ל

השופטת א' חיות:

           עתירה זו עניינה בקשתו של העותר כי נורה על ביטול פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה בו נתקבל ערעור המשיבה 2, הקרן הקיימת לישראל (להלן: קק"ל), על פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ובוטל צו מניעה זמני למניעת פיטוריו של העותר.

1.        ביום 2.11.1997 מינה דירקטוריון קק"ל את העותר, נציג תנועת מר"צ, ליושב ראש המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימוש קרקע בקק"ל (להלן: המכון), והוא שב ומינה אותו לתפקיד זה פעמיים נוספות סמוך לאחר התכנסות הקונגרס הציוני העולמי (הנוהג להתכנס מדי ארבע שנים). בשנת 2005, במהלך תקופת כהונתו, הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בה עתר להכיר בו כעובד קק"ל (עב' 2465-05), וביום 3.11.2008 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה בדבר תנאי העסקתו של העותר (ביום 6.11.2008 ניתן להסכם תוקף של פסק-דין, להלן: הסכם הפשרה). משהגיע העותר לגיל פרישה הסכימו הצדדים עוד כי שכרו יועבר אליו דרך חברה חיצונית - גרניט, מערכות שכר ותנאי עבודה בע"מ (להלן: גרניט), והשכר הועבר אליו כאמור החל מיום 24.6.2007 (על כן גרניט מופיעה אף היא כצד להסכם הפשרה). העותר טען כי קק"ל אינה מקיימת את תנאי הסכם הפשרה במלואם ובשנת 2009 אף הגיש העותר נגדה תביעה בעילה של הלנת שכר (תע"ע 1902-09).

2.        ההליכים נשוא העתירה דנן נוגעים לאמור בסעיף 3.3 להסכם הפשרה לפיו העסקת העותר תימשך "עד לסיום הקדנציה של דירקטוריון קק"ל הנוכחי - קרי: עד לישיבתו הראשונה של דירקטוריון קק"ל שייבחר במהלך הקונגרס הציוני הבא לקראת סוף שנת 2010 ולא יאוחר מיום 31.12.2010". הקונגרס הציוני הל"ו התקיים בחודש יוני 2010, אך בעקבות סכסוך שהתגלע בין יושב ראש קק"ל, מר אפי שטנצלר, ובין קק"ל ומפלגת העבודה, ניתן ביום 18.7.2010 בבית המשפט המחוזי מרכז צו מניעה האוסר על האסיפה הכללית או דירקטוריון קק"ל למנות יו"ר חדש לקק"ל, ועוד נקבע כי שטנצלר יישאר בתפקידו עד להכרעה בתביעה שהגיש בעניין זה או עד לעריכת בחירות (בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה נפרדת - ה"פ 33809-06-10). בעטיו של צו זה טרם התכנס דירקטוריון קק"ל כמתוכנן וזמן קצר לאחר הינתן הצו (ביום 28.11.2010) התקיים דיון בתביעת העותר בתע"ע 1902-09 הנ"ל, במסגרתו העירה באת-כוח קק"ל כי ייתכן שהעותר לא ימשיך בתפקידו לאחר יום 31.12.2010. בעקבות הערה זו וכן בעקבות הודעת בא-כוחה של גרניט על דבר סיום עבודתו של העותר בקק"ל, שלח בא-כוחה של "הסיעה המשותפת" (סיעת ארצנו, עבודה ומר"צ) דרישה לקק"ל להורות על הארכת ההסכם עם העותר. משפניה זו לא נענתה הגיש העותר ביום 27.12.2010 תביעה נוספת לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ויחד עימה הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על פיטוריו עד למתן הכרעה בתביעה.

2.        ביום 26.1.2011 נעתר בית הדין האזורי לעבודה (השופט ג' גולדברג ונציגי הציבור ש' ריבלין וא' מנצורי) לבקשת הביניים שהגיש העותר והוציא צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעה הנוספת שהגיש. באותה החלטה דחה בית הדין האזורי את טענת חוסר הסמכות שהעלתה קק"ל ועמד על האופן בו נערכים המינויים של בעלי התפקידים בקק"ל ועל כך שלפי הפרקטיקה הנוהגת הם מתמנים בהתאם להסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות את ההסתדרות הציונית העולמית. כן עמד בית הדין על הסכם סיעתי מיום 11.6.2010 ועל הסכם קואליציוני מיום 16.6.2010 בהם סוכמה חלוקת התפקידים בין הסיעות וצוין כי "הצדדים מכירים ... בעניין המיוחד שיש למר"צ בפעולתו של [המכון]". עוד קבע בית הדין האזורי כי העותר הוכיח שהצדדים להסכם הסיעתי ייעדו את תפקיד יושב ראש המכון לנציג סיעת מרצ וכי היתה הבנה והסכמה שהעותר הוא שימשיך לכהן בתפקיד מטעמה. בית הדין הוסיף וקבע כי עילת התביעה לאכיפת הסכם העסקתו של העותר עד לכינוס דירקטוריון קק"ל "אינה נטולת סיכויים, אך סיכוייה נמוכים", ועם זאת סבר כי טענת העותר בדבר חוסר תום הלב של קק"ל בעמידה על סיום העסקתו בנסיבות שנוצרו היא "בעלת סיכויים של ממש". בית הדין קבע עוד כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת העותר שכן אם תדחה בקשתו והוא יזכה בתביעה העיקרית לא ניתן יהיה ככל הנראה להורות על החזרתו לתפקיד יושב ראש המכון ואילו לקק"ל לא ייגרם נזק ממשי אם הבקשה תתקבל, אף אם התביעה תדחה בסופו של יום.

3.        קק"ל הגישה לבית הדין הארצי לעבודה בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית הדין האזורי, וביום 21.3.2011 נתן בית הדין הארצי (סגן הנשיאה י' פליטמן, השופטים ש' צור ור' רוזנפלד ונציגת המעבידים ר' הורן) רשות כמבוקש וביטל את החלטת בית הדין האזורי. בית הדין הארצי קבע כי לבית הדין האזורי היתה אמנם סמכות עניינית לדון בתובענה, אך לגופם של דברים לא היה מקום ליתן צו מניעה זמני לטובת העותר. בית הדין הארצי ציין כי פרשנות הסכם פשרה צריכה להיעשות "על פי מילותיו", כי בענייננו לשון ההסכם נוטה לפרשנות לפיה יחסי העבודה יסתיימו ביום 31.12.2010 ללא קשר למועד כינוס הקונגרס הציוני, וכי אם הצדדים התכוונו אחרת לא היה מקום לתוספת החד משמעית של תאריך סיום יחסי העבודה. בית הדין הוסיף וקבע כי בנסיבות העניין אין בסיס מספיק לקיומה של עילה הנסמכת על חוסר תום לב במימוש זכות הנובעת מחוזה, בהדגישו כי ההסכם הסיעתי וההסכם הקואליציוני אינם עוסקים בהעסקת העותר אישית אלא במינוי השמור למרצ, וכן כי העותר עבר את גיל הפרישה המקובל בקק"ל. עוד קבע בית הדין כי שיקול מאזן הנוחות נגזר מסיכויי התביעה, וכי כיוון שגם בית הדין האזורי סבר שהסיכויים לאכוף יחסי עובד - מעביד במקרה דנן אינם גבוהים, מאזן הנוחות אינו יכול להיות שיקול מכריע למתן צו מניעה זמני. עם זאת, הורה בית הדין הארצי כי בית הדין האזורי יעשה כמיטב יכולתו לדון בתביעה בהקדם.

4.        בעתירה שבפנינו מבקש העותר כי נורה על ביטול פסק-דינו של בית הדין הארצי ועל השבת החלטתו של בית הדין האזורי על כנה. לטענת העותר ברקע הפסקת עבודתו עומדת מלחמתו האישית של שטנצלר, בין השאר במפלגת מרצ, כיוון שלא עלה בידו להיבחר ליושב ראש קק"ל לקדנציה נוספת, ופעולותיו להביא לפיטוריו שלו נעשות בחוסר תום לב תוך ניצול צו המניעה אשר בעטיו לא התכנס דירקטוריון קק"ל. עוד טוען העותר כי קריאת סעיף 3.3 להסכם הפשרה כמקשה אחת והנסיבות החיצוניות הנוגעות לכריתת הסכם הפשרה, יש בהם ללמד כי אומד דעת הצדדים היה שכהונתו תימשך עד לכינוס הדירקטוריון הבא של קק"ל. העותר מדגיש כי הדירקטוריון אמור היה להתכנס במהלך יולי 2010 ותוספת התאריך בסעיף 3.3 סיפא נועדה ליתן "טווח בטחון" אם מועד הכינוס יידחה, אך איש לא שיער אז איחור כה רב. עוד מדגיש העותר כי בית הדין האזורי התרשם מן העדים ומצא כי קיימת עילה המצדיקה מתן צו מניעה זמני. לטענתו לא נפל פגם בהחלטה זו ולא היה מקום ליתן רשות ערעור ולהתערב בה. העותר מוסיף וטוען כי גם לקק"ל ולא רק לו יש אינטרס שהוא ימשיך למלא את תפקידו כיושב ראש המכון וכי במצב הנוכחי נפגעת עבודת המכון בשל מריבות מפלגתיות ואישיות.

           מטעמים אלו טוען העותר כי בפסק הדין של בית הדין הארצי נפלה טעות חמורה ומהותית וכתוצאה מכך נגרם לו אי צדק שעשוי להיות בלתי הפיך. העותר עתר גם למתן צו ביניים לפיו יעוכבו פיטוריו עד להכרעה בעתירה, בהדגישו כי הודע לו שעליו לסלק ידו ממשרדו במכון עד ליום 27.3.2011 אך בהחלטה מיום 29.3.2011 קבעתי כי בשלב זה אין מקום למתן צו הביניים המבוקש ובקשה זו נדחתה.

5.        בתגובתה לעתירה טוענת קק"ל כי יש לדחותה על הסף שכן מדובר בהשגה "בגלגול שלישי" על עניין שהוא בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה. קק"ל מדגישה כי העתירה אינה מעלה שאלה משפטית כללית והיא אינה חורגת מעבר לעניינו האישי של העותר. לטענתה כל עניינה של העתירה  בתקיפת הפרשנות שהעניק בית הדין הארצי לסעיף בהסכם הפשרה, בקובעו כי מלשון ההסכם עולה שאומד דעת הצדדים היה שהעסקת העותר תסתיים לכל המאוחר ביום 31.12.2010, גם אם הדירקטוריון לא יתכנס עד למועד זה. נוכח פרשנות זו קבע בית הדין הארצי כי סיכויי התביעה אינם גבוהים ועל כן אין מקום למתן סעד זמני כבקשת העותר. קק"ל מוסיפה כי בניגוד לעולה מטיעוני העותר לשון הסעיף מלמדת מפורשות שהצדדים לקחו בחשבון את האפשרות שיחול עיכוב בכינוס הדירקטוריון וקבעו מועד אחרון לסיום ההתקשרות גם בנסיבות אלו. קק"ל מוסיפה וטוענת כי לעותר לא נגרם כל עוול, והיא מדגישה כי העותר חצה את גיל שבעים ומדיניותה היא שלא להעסיק עובדים אחרי גיל פרישה, כי שכרו השנתי של העותר גבוה מאוד אף שהתפקיד בו אחז יועד לכתחילה להיות תפקיד התנדבותי, וכי שכר זה אושר לו רק בעקבות ההליכים בהם נקט ומכוח הסכם הפשרה. עוד מדגישה קק"ל כי בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי הופסקה עבודת העותר במכון ועל כן ההליך אינו עוסק עוד בשימור המצב הקיים אלא בעתירה לשינויו, ולא מתקיימות בענייננו נסיבות המצדיקות מתן צו עשה. קק"ל מדגישה כי גם בית הדין האזורי לעבודה קבע שסיכויי העותר לאכיפת המשך העסקתו נמוכים ולטענתה העותר לא העלה כלל בבקשתו לסעד זמני טענה בדבר חוסר תום לב של קק"ל, ומכל מקום בנסיבות העניין עמידת קק"ל על סיום העסקתו של העותר נעשית בתום לב, ואילו התנהלותו של העותר היא זו הנגועה בחוסר תום לב. כן טוענת קק"ל שהסכמות פוליטיות כאלו ואחרות אינן רלבנטיות לעניין פרשנות הסכם הפשרה והיא מדגישה כי העותר יצר עמימות מכוונת בהקשר זה על מנת להסוות את העובדה שגם לטענתו הרקע להסכמה הפוליטית הנטענת היה סיום תקופת העסקתו. קק"ל שבה וטוענת כי נושא זה כלל אינו בסמכות בית הדין לעבודה, וכי מכל מקום ההסכם הסיעתי עליו מבקש העותר להתבסס אינו קובע את שהעותר מבקש לייחס לו ובנוסף הוא אינו מחייב את דירקטוריון קק"ל. לבסוף טוענת קק"ל כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העותר שכן גם אם יתקבלו טענותיו לא מתקיימות בענייננו נסיבות המצדיקות סעד של אכיפה ולכל היותר ניתן יהיה לפסוק לזכותו פיצויים.

6.        דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות אלה מוגבלת לאותם מקרים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב התערבות בה בנסיבות העניין (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד כבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810). כך בדרך כלל וכך בייחוד במקרים כגון זה שבפנינו, בהם מופנית העתירה כנגד החלטת ביניים שניתנה על ידי בית הדין לעבודה (ראו: בג"ץ 3400/98 בן עזרא נ' בית הדין הארצי לעבודה (טרם פורסם, 27.9.1998); בג"ץ 9211/05 וינברג נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, פסקה 4 (טרם פורסם, 9.11.2005)).

           במקרה דנן לא מצאתי כי נפלה בפסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה טעות משפטית מהותית המצדיקה את התערבותנו. הטענות שהעלה העותר הן בעיקרן טענות בעלות אופי ערעורי מובהק ואף אם טעה בית הדין הארצי בפירוש שייחס להסכם הפשרה (ואיננו קובעים כי טעה), אין בכך משום טעות משפטית מהותית המצדיקה את העתירה (ראו בג"ץ 2055/08 נקש נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (טרם פורסם, 17.3.2008)). למעלה מן הדרוש אוסיף ואציין כי בית הדין הארצי לעבודה ייחס בהחלטתו ובצדק משקל רב לעובדה שהסעד העיקרי הניתן ביחס לפיטורים גם אם אינם כדין הוא ככלל סעד של פיצויים ולא סעד של אכיפה (לחריגים לכלל ראו בג"ץ 8929/08 בן נון נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 19 (טרם פורסם, 19.8.2009)). משכך נראה כי גם אם יעלה בידו של העותר להוכיח כי לא היה מקום להפסיק את העסקתו, ספק רב אם יהיה מקום לאכוף את המשך העסקתו בסופו של יום, בהינתן העובדה כי על פני הדברים לא הצביע העותר על נימוקים המצדיקים במקרה דנן חריגה מן הכלל הנזכר. אשר על כן אין מקום במקרה דנן להתערב בהחלטת בית הדין הארצי המבטלת את צו המניעה הזמני שניתן בעניין פיטוריו של העותר על ידי בית הדין האזורי.

           העתירה נדחית. העותר ישלם לקק"ל שכר-טרחת עורך דין בסך של 5,000 ש"ח.

           ניתן היום, ‏י"ט באייר, תשע"א (‏23.5.2011).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il